פסק-דין בתיק עפ"ג 973-08-11

המערער הורשע על פי הודאתו בת.פ. 4427/08 (בימ"ש השלום בראשל"צ) בביצוע התפרצות לדירה ביום 23.9.08 כאשר התפרץ בדרך של מעבר בין מרפסת של דירה לדירה אחרת וגנב מתוך הדירה תיק של בעלת הדירה ובו חפצים ומסמכים אישיים.

כמו-כן, הורשע המערער בפריצה לדירה נוספת ביום 19.9.10 כאשר טיפס לחלון אמבטיה של הדירה, נכנס לדירה, וגנב מבעלי הדירה תכשיטים רבים שנתפסו כאשר בעלת הדירה הגיעה לדירה, המערער קפץ מהדירה לקרקע ונפגע כתוצאה מכך.

המערער נידון לתקופת מאסר כוללת של 44 חודשים המורכבת משנתיים מאסר בגין העבירות נושא גזר-הדין ומהפעלה במצטבר של שני עונשי מאסר על תנאי לתקופות של 14 חודש ו- 6 חודשים שהיו תלויים ועומדים נגדו.

כמו-כן, נידון המערער ל- 9 חודשי מאסר על תנאי ו- 7 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין.

בין ביצוע שתי הפריצות והגניבות הנ"ל עבר המערער עבירה של השלכת בקבוק תבערה ונידון בגינה ל- 14 חודשי מאסר בפועל מיום 1.4.09 ולאחר ששוחרר ממאסר ביצע את הפריצה לדירה השניה.

הערעור מופנה כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי שגה ביהמ"ש קמא שבחר לקטוע את התהליך הטיפולי בו היה מצוי המערער, כמתואר בתסקירי המבחן שהיו בפניו, אשר המליצו על הארכת המאסרים על תנאי, או על הטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, לא התחשב במידה הראויה בגילו הצעיר של המערער ובנסיבותיו האישיות הקשות כמתואר בתסקיר המבחן, לרבות מצבו הנפשי.

עוד טוען ב"כ המערער כי בימ"ש קמא זקף לחומרה, שלא בצדק, את הרשעתו של המערער בהשלכת בקבוק התבערה, באשר המערער כבר נענש בגינה בהטלת עונש מאסר לתקופה של 14 חודש.

ב"כ המשיבה מתנגדת להקלה בעונשו של המערער ועומדת על חומרת התנהגותו, על העובדה שלא ניצל את ההזדמנויות שניתנו לו על ידי שירות המבחן כאשר הועמד בפיקוחו בהיותו נער וכאשר עזב את טיפול רש"א שבו היה מצוי לאחר שחרורו ממאסר בגין השלכת בקבוק התבערה.

עיון בגזר-הדין של בימ"ש קמא אכן מעלה כי הוא התייחס בחומרה להתנהגותו של המערער בשתי הפריצות והגניבות נושא כתב האישום שכן הן מלמדות על הצורך להגן על רכושו של הציבור מפני פגיעתו הרעה של המערער.

בית משפט קמא אמנם לא התעלם מהרשעת המערער בעבירה של השלכת בקבוק תבערה ובדין לא התעלם ממנה שכן היא בוצעה לאחר ביצוע הפריצה הראשונה ולפני ביצוע הפריצה השניה, לאחר שחרורו של המערער מעונש המאסר בתוכנית רש"א, כאשר המערער עזב את טיפול רש"א במהלכו והלך לעבוד בהתקנת תריסים.

יש בהתייחסות זו של המערער לגורם טיפולי כמו רש"א כדי להצביע על התייחסותו כלפי גורמים טיפוליים אחרים כמו שירות המבחן כאשר עוד בהיותו נער הועמד בפיקוח שירות המבחן כאשר בימ"ש קמא נקט לגביו הליך של אי הרשעה ולאחר מכן נידון לביצוע עבודות של"צ, תוך העמדתו בפיקוח שירות המבחן, אך הוא לא השלים את ביצוע עבודות השל"צ ואלה הופקעו.

עיון בגיליון ההרשעות הקודמות של המערער מעלה כי הוא עבר עבירות החל מהיותו נער בגין הפרעה לשוטר, העלבת שוטר, עבירות כלפי רכב, ונידון לעונש מאסר של 6 חודשים שלא הרתיע אותו מלעבור עבירות נוספות, ואף חמורות יותר.

אמנם שירות המבחן המליץ על העמדתו של המערער בפיקוח קצין מבחן, תוך הארכת שני עונשי מאסר על תנאי שהיו תלויים ועומדים נגדו, אך חומרת התנהגותו של המערער כפי שנובעת מנסיבות ביצוע הפריצות והגניבות והצורך להגן על הציבור מפניו בצד התייחסותו לגורמים הטיפוליים, לא מאפשרות לקבל המלצה זו של שירות המבחן.

עם זאת, תקופת המאסר הכוללת של 44 חודש שהוטלה על המערער על ידי בימ"ש קמא היא תקופה ארוכה וגם אם אנו מתחשבים בכך שהמערער ריצה מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה של 14 חודש, הרי יש במשך התקופה, שהיא פרי הפעלה במצטבר של שני עונשי מאסר על תנאי, כדי להצדיק הפחתה מסוימת מעונש המאסר בפועל שהוטל על ידי בימ"ש קמא, וזאת בהתחשב במצבו הנפשי והרפואי של המערער.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור וקובעים כי המערער ירצה תקופת מאסר כוללת של 38 חודש המורכבת משנתיים מאסר בגין העבירות נושא גזר-הדין ומהפעלה במצטבר ובחופף של שני עונשי מאסר על תנאי לתקופות של 14 חודש ו- 6 חודשים, כך שהפעלת המאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים תחפוף את הפעלת המאסר על תנאי לתקופה של 14 חודש, אשר יצטברו, כאמור, לעונש מאסר של שנתיים בגין העבירות נושא גזר-הדין.

יתר חלקי גזר-הדין בת.פ. 4427/08 (בימ"ש השלום בראשל"צ) יעמדו בתוקפם.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר במזכירות הפלילית של בימ"ש מחוזי מרכז בפתח תקווה ביום 2.10.11 בשעה 12:00, והתנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי המאסר.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"ו אלול תשע"א, 25/09/2011 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.